<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת בהעלותך</h1>
<h2>דף יא:</h2>
זכרנו את הדגה וגו' חנם [במדבר י"א]. וכי מצריים היו נותנים להם בחנם והכתיב (שמות ה' י"ח) ותבן לא ינתן לכם, אלא חנם מן המצות. פי' שלא היה להם במצרים עול מצות, כלומר עול העריות. ובגמ' כן בפרק בתרא דיומא [ע"ה ע"א] דגרסינן אשר נאכל במצרים חנם רב ושמואל ח"א דגים וח"א דעריות, ומה דכתיב אשר נאכל לשון נקיה הוא כמו (משלי ל' כ') אכלה ומחתה פיה. ומ"ד חנם דגים, זהו האמור במדרש שהיו נשותיהם הולכות לשאוב מים ונכנסו דגים בתוך כדיהן וכו'. ד"א חנם בלא ברכה, שלא נצטוו על ברכת פירות. הקישואים. מפני מה המן היה משתנה לכמה טעמים ולא היה משתנה לאלו, לפי שהן קשין לתלמוד.
<h2>דף מב.</h2>
ד' כיתין אינן רואות פני שכינה, ואלו הן כת לצים שנ' (תהלים א' א') ובמושב לצים לא ישב, כת חנפים שנ' (איוב י"ג ט"ז) כי לא לפניו חנף יבא, כת מספרי לשון הרע שנ' (תהלים ק"א ה') מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל קרי ביה א(ו)תו לא אוכל. כת שקרים שנ' (תהלים ק"א ז') דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.
